התחברות לאתר



הרשמה | שכחת סיסמה?

כתבות אחרונות

ממיר  Mi Box

ממיר  Mi Box

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 13:28 13/10/18

שי צברי בפיטריה 10/3/16

שי צברי בפיטריה 10/3/16

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 12:44 15/03/16

החליל והלבנה

החליל והלבנה

נכתב ע"י: יובל אראל
בתאריך: 20:02 27/01/16

מירב הלינגר  - במבט אחד כחול

מירב הלינגר  - במבט אחד
כחול

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 14:44 31/12/15

בלב ים

בלב ים

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 23:49 30/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 14:06 28/12/15

יהודית רביץ בזאפה ירושלים

יהודית רביץ בזאפה
ירושלים

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 18:23 23/12/15

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 5:40 14/12/15

עכשיו לנשום- משיריה של צביה אהרוני

מאת: גיא טנא, נכתב ב14:19 - 19/07/2014, עודכן ב14:20 - 19/07/2014



"עכשיו לנשום", בקשה או עצה או ייחול שבהחלט יתאים בימים אלה למה שמתרחש סביבנו, הוא אסופת שירים שנכתבו על ידי השחקנית והפזמונאית הוותיקה צביה אהרוני ומבוצעים על ידי שורת זמרות בנות דורות שונים ביניהן דין דין אביב ומיקי קם והמגיעות מסגנונות שונים.

לא אפריז לטעמי אם אומר ש"עכשיו לנשום" הוא אלבום נשי בראש ובראשונה מבחינות רבות מלבד העובדה שכל מילותיו וכל הביצועים בו הן של נשים. העולם הפנימי המובע בדיסק, החל ממבט של ילדה בעימות עם אמה , דרך לבטי צעירה במערכת יחסים וסוגיות של אמהות וככלל קול נשי דומיננטי מאד יוצרי מארג שעוסק באתגרים וסוגיות שנשים רבות ימצאו בהם את עצמן.

זהו למעשה מה שמייחד את הפרוייקט- אין כאן חידושים מוסיקלים מסעירים ולמעשה טביעת האצבע של הכתיבה הכנה והמופנמת של צביה אהרוני היא היא זו שמשכה זמרות רבות להיכנס לפרוייקט מלכתחילה.

יעל דקלבאום מלחינה ומבצעת את "ארמון חול" בו היא מיטיבה להעביר , כאחת המבצעות הבולטות כיום במוסיקה הישראלית, סוג של משל ציורי ותחושת התחדשות מתמדת לצלילי מיתרים רומנטים וגדולים מהחיים.

רות דולורס וייס מבצעת ללחן של רונן ויטמן את "בת כמוך", שיר שפותח וסוגר חשבון נוקב עם אמהות שכגודל אהבתן לבנותיהן כך גם גודל רגשות האשם והביקורת העצמית שהן נוטעות בהן. השיר מצליח לפגוע בול במטען רגשי שרבים מדי מאתנו מכירים אישית ויוכלו להתחבר אליו רגשית. הקול יוצא הדופן של וייס מרגש בתוספת הבחירה של כלי נגינה קלאסיים שמסייעת ליצור מרקם דרמטי מאד.

גם דאנה איבגי, בצעדים ראשונים בעולם השירה, מפתיעה לטובה ב"שולם" , קמילה מעניינת בביצוע בשל ל"יומיומי", רודי ביינסין מכניסה גוונים של מוסיקת נשמה ב"זה לוקח הרבה זמן" ודיאנה גולבי מצויינת ותורמת גוון דרמטי זועק ב"את הצעקה" המצמרר. חני דינור מלחינה ומבצעת את שיר הנושא ומכניסה ממד מבורך של בוסה נובה, אופטימיות ואווריריות לאלבום.

צביה אהרוני עצמה קוראת קטע לקראת סוף האלבום ומנכיחה את עצמה לצד כל הזמרות גם בקולה, וסוגרת בקטע "חידה" קצוות לא פתורים בסיפור המסקרן שסיפרה דרך קולות אחרים מתחילת האלבום המסקרן הזה. ימים טובים לכולם.

פרגן לאתר בילויים

בילויים