התחברות לאתר



הרשמה | שכחת סיסמה?

כתבות אחרונות

ממיר  Mi Box

ממיר  Mi Box

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 13:28 13/10/18

שי צברי בפיטריה 10/3/16

שי צברי בפיטריה 10/3/16

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 12:44 15/03/16

החליל והלבנה

החליל והלבנה

נכתב ע"י: יובל אראל
בתאריך: 20:02 27/01/16

מירב הלינגר  - במבט אחד כחול

מירב הלינגר  - במבט אחד
כחול

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 14:44 31/12/15

בלב ים

בלב ים

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 23:49 30/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 14:06 28/12/15

יהודית רביץ בזאפה ירושלים

יהודית רביץ בזאפה
ירושלים

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 18:23 23/12/15

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 5:40 14/12/15

יעל דקלבאום - אנוש

מאת: גיא טנא, נכתב ב23:22 - 30/03/2015, עודכן ב11:36 - 31/03/2015

לחץ על התמונה בשביל גרסא גדולה יותר

שם:  עטיפה קידמית.jpg
צפיות: 204
גודל:  38.7 KB

האלבום השלישי של יעל דקלבאום כסולנית מציב אותה בעמדה נוחה: היא נחשבת יוצרת מובילה, מקורית, דעתנית ונחשבת. קל מאד לגלוש לסטטיות ולהינעל בתוך שטח הנוחות שלך , ומה קורה לדקלבאום באלבום הנוכחי?

השיר הפותח של האלבום, "שוב אל האור", שייך לתחום הפולק האהוב כל כך על דקלבאום. לא מדובר על שיוך או זהות מוסיקלית דווקא אלא על ייחוס טקסטואלי בעיקר שמתבסס על טקסט העוסק ב"אדם" כללי. כאשר דקלבאום שרה ברגש "אדם מכור להרגלים כלוא במוחו העצלן/ מחליט כי אין בו כלל כלים לשוט אל האופק" היא נשמעת כחלק מאג'נדה אנטי ממסדית, אנטי מדיה ולחלוטין פרו אינדיבידואל. אבל מה יחוש מאזין שאוהב את היצירה של דקלבאום אבל גם את המסך הקטן ואת הרגליו? מוטף? מוכוון? רק הזמן יגיד. בגרסה האנגלית של השיר, שמופיעה בסיום האלבום תחת השם Roses of Fire הנימה המגוייסת בולטת פחות בשיר היפה הזה.

גם בשיר הנושא "אנוש", המוטמן באמצעו של האלבום, נדמה שדקלבאום מכוונת פנימה, לא רק כצורת מבע אומנותי אלא גם כפילוסופיית חיים: "אני מלאך כלוא/ יופי נצחי בגוף קמל/ אין לי דרך לחזור/ אין לי אלא לחכות" שרה בת השלושים ושלוש (מעניין מה תחשוב דקלבאום בת החמישים על הטקסט הזה..) ונדמה לי שלפחות הפעם, לפחות מבחינתי, חוכמת החיים קצת גדושה מדי.

ב"אינדיבידואל", בלדה פשוטה וערומה, דקלבאום ממשיכה את הקו של "אדם חופשי" המצויין מ"שמחה ועצב" ונותנת לקולה להיות הדומיננטי בשיר כנה, רגיש, אמיץ, כזה שיוכל לתת כוחות לנערות רבות שלא מוצאות עצמן בחברה קשה ובלתי מקבלת :" כי כולם ילדים ורכים בתוכם/ לכן המסכה/ כל אחד ואחת בדרכם מנגינה" מבטיחה ומנחמת דקלבאום בהרבה עוצמה והכרה בערך עצמה כיוצרת שממתינים ובעיקר ממתינות לשמוע את מוצא פיה. גם ב"אהבה אחת", שיר אהבה פשוט ומרגש תמצאנה נשים צעירות רבות את התמיכה התרבותית שהן כה זקוקות לה עם שורות כמו "אבל בינתיים אנחנו שתיים/ שני לבבות קרובים מחוברים/ ארבע עיניים/ ואהבה אחת".

ב"מה יעירני" עם עיבוד קולי של קרולינה, החברה ל"בנות נחמה", הלשון עדיין כללית, עממית, אולי אפילו דתית: "רק עוד ועוד בדרכנו לצעוד/ כמהים אל היעד הבא/ מה נלמד אם לא נעצור/ מזמן לזמן לשאול" , כמעט מניפסט והקול הנפלא של דקלבאום מעולה בלשכנע..

המעבר מאנגלית לעברית נשמע אצל דקלבאום טבעי לחלוטין כאשר היוצרת ששולטת בשתי השפות ברמה דומה משתעשעת ב Take me in your Arms בשמות עצם ארוכים כפי שעשו גדולים ואדירים ברוק העולמי לא פעם ובקו הלא אחיד ולא מובהק שבין אמונה באדם לאמונה באל. אין ספק שדקלבאום היא אדם אמוני והיא נותנת לדבקות שלה ביטוי בולט ביצירתה. ההפקה המוסיקלית של בסיסט על כמו יוסי פיין מיטיבה להעניק גיבוי קצבי למעין תפילה הזו.

שיר אוטוביוגרפי מתוק, קצבי, ממזרי הוא Twenty Seven שמתייחס לגיל האגדי בו מתו אגדות רוק כה רבות משנות השישים ואילך ועתה, בגיל שלושים ושלוש (נדמה שדקלבאום פועלת כבר שנים רבות כל כך !) היוצרת הבשלה הזו מקדישה פינת הומור אינטיליגנטית לעצמה וחושפת בדרכה הייחודית טפח מדרכה האישית והמוסיקלית בשורות כמו "And I quit smoking marijuana hold my liquor/ cause I wanna find my freedom unconditionally " בהן, בין השאר , הלחן המשותף לדקלבאום ולקרולינה מזכיר רגעים יפים מהאלבום המופתי ההוא של "הבנות נחמה". גם ב What did Gandhi Know ההומור, החשוב כל כך ביצירה של דקלבאום מרים ראש בגאון לצד הצד הפוליטי- פציפיסטי המשמעותי אצלה בפולק/ בלוז חביב.

Mystical Morning יזכיר עד כמה מושפעת דקלבאום מג'וני מיטשל ואיני אומר זאת כלל לגנאי. דקלבאום היא מבצעת משוכללת ואיכותית והביצוע שלה לטקסט הסופר פיוטי הזה (My eyesight has always been blinded / the mist on the mountains ) הוא אחד מאבני החן של האלבום ומהשירים האהובים עלי בו, עם או בלי קשר לאגדה הקנדית.

יעל דקלבאום היא בעיני מבכירות היוצרות בארץ ובוודאי מהווקאליסטיות המחוננות שבהן. לא מצאתי התפתחות מוסיקלית מאז "שמחה ועצב" ונדמה שדקלבאום מרוצה מהנקודה בה היא נמצאת כרגע מבחינה זו. מבחינה טקסטואלית אהבתי יותר את הפשטות של האלבום הקודם ונעתי מדי פעם בחוסר נוחות מתחושת אובר-דידקטיות. אך למרות כל זאת, דקלבאום יודעת לענג את המאזין, יודעת לכוון אליו ולליבו וגם הפעם, בלא מעט שירים, לרגש באמת. אובר-דידקטיות. אך למרות כל זאת, דקלבאום יודעת לענג את המאזין, יודעת לכוון אליו ולליבו וגם הפעם, בלא מעט שירים, לרגש באמת.


שיר מתוך האלבום "שמחה ועצב"


פרגן לאתר בילויים

בילויים